פראג מסלול-1
מכיכר Pohořelec אל כיכר Malostranské náměstí
תחילת המסלול הרגלי שלנו הוא על הבוקר. נקודת ההתחלה של המסלול היא כיכר Pohořelec אליה נגיע עם קו 22 של הטראם. התחנה הזאת נמצאת 2 תחנות אחרי התחנה של המצודה Pražský hrad . חלק לא מבוטל של הנוסעים יורדים בתחנת המצודה אבל בכך הם מפסידים כמה נקודות מעניינות אשר נמצאות בהמשך. לכשנרד בתחנת Pohořelec ניראה את חלקם העליון של צריחי מנזר Strahovsky klaster המתנשאים אל מעל לשורת הבתים של רחוב Pohořelec. הבניין עם השעון שמופיע בתמונה הוא סימן היכר שאנחנו במקום הנכון.
רחוב Pohořelec
מפת המסלול מנקודת ההתחלה ועד למצודת פראג.
היעד שלנו היא חנות מזכרות הנושאת את השם SOUVENIRS1001(שלט כחול).
איך שנרד מהחשמלית יקדם את פנינו פסל של שני דמויות ססגוניות מעברה של העיר. זהו פסל לזכרם של טיכו ברהה ויוהנס קפלר- שני האסטרונומים ואנשי המדע שהיו בחצרו של הקיסר רודולף השני. על טיכו ברהה וסיפורו הססגוני נרחיב בכיכר העיר העתיקה מול כנסיית טין שם הוא קבור. ועל יוהאנס קפלר נרחיב ברחוב Karlova מספר 4 שם התגורר.
נגיע לחנות וניפנה שמאלה. כעבור כמה עשרות מטרים נגיע לעמוד עם שלטי הכוונה בצבע חום אשר מכוונים אותנו אל המנזר. שלטים שכאלו מפוזרים בכל פראג ומכוונים את המטיילים אל נקודות האטרקציה שברחבי העיר. נשים לב גם לשלטים בצבע אדום על הבתים אשר מציינים את שם הרובע שאנחנו נמצאים בו. רובע ה- Hradčany שבו אנו צועדים כעת ופרוש שמו הוא רובע המצודה משתייך לרובע מספר 1 ואליו שייכים גם : Malá Strana הוא הרובע הקטן, Staré Město הוא הרובע הישן, ורובע Josefov הוא הרובע היהודי. רוב נקודות הביקור בפראג נמצאות ברובע 1. רובעים נוספים מתויירים הם : Nové Městoהוא הרובע החדש ומספרו 2 אליו שייכים גם Vinohrady ומצודת Vyšehrad היא המצודה הראשונה של פראג ופרוש שמה הוא המצודה הגבוהה. מייחסים למקום את ראשיתה של פראג. אלו הם הרובעים המתויירים העיקריים בפראג. מעבר לכך פראג בנוייה בסך הכל מ-10 רובעים.
למי שמעוניין להרחיב את הידע מצ"ב לינק למפת הרובעים של פראג ותיאור כל רובע ורובע:מפת רובעי פראג
ניכנס ימינה אל המעבר שבתוך הבניין. בצדו השני של המעבר נמצאת רחבת הכניסה של המנזר. מעל שער הכניסה למנזר מתנוסס דיוקנו של הקיסר יוזף השני.
מנזר Strahovsky הוקם במאה ה-12 וגולת הכותרת שלו הוא אוסף הספרים העתיקים שבו. אטרקציה נוספת במנזר הם התקרות המרהיבות שצוירו ע"י אחד הנזירים שחיו במנזר. דיוקנו של הקיסר מתנוסס בכניסה לאות הוקרה על כך שלא סגר את המנזר. במהלך כהונתו החליט הקיסר לסגור חלק ניכר ממינזרי הכנסייה באיפריה האוסטרית. מי שניצל מההחלטה הזאת היו מנזרים כמו מנזר Strahovsky אשר שימש כספרייה .מעבר לספרייה הענקית יש במנזר גם אוסף של גלובוסים מרשים אשר מהווה את סימן ההיכר לכך שהכנסייה אכן קיבלה בשלב מסויים את העובדה שכדור הארץ הוא עגול וסובב סביב השמש. הספר העתיק ביותר במנזר הוא הברית החדשה של סטרחהוב משנת 860. הכניסה למנזר בתשלום.
כדאי להגיע למקום גם אם אתם לא מתכוונים להיכנס למנזר וזאת בשל נופה של פראג אשר נשקף מנקודה סמוכה למנזר. כדי להגיע לנקודה זו נמשוך שמאלה אחרי שעברנו את המעבר בתוך הבתים.עד שנגיע למרפסת תצפית על פראג.המרפסת נמצאת מתחת למסעדה ובצד ימין לכיוון ההתקדמות שלנו. בהחלט נקודת התחלה טובה ונכונה לטיול בפראג.
מה אנחנו רואים: משמאל באופן ברור רואים את מצודת פראג המרשימה אשר נגיע אליה בהמשך המסלול. הרובע אשר קרוב אלינו ומשמאלנו הוא רובע – Hradčanské. מולנו נמצא רובע Malá Strana אשר במרכזו מתנוססת הכיפה של כנסיית סנט ניקולאס בצבע הירקרק. על קו האופק הרחוק מתרומם מגדל הטלוויזיה אשר נבנה עוד בתקופת השלטון הקומוניסטי. ומימין לנו מתרומם מגדל Petřínské אשר מזכיר במעט את מגדל אייפל. בגמר התצפית לא להתפתות ולרדת עם השביל. נחזור על עקבותינו בחזרה אל רחוב Pohořelec.
תצפית על פראג
איך שנעבור את המעבר נפנה ימינה. ונמשוך אל קצה הכיכר שהיא למעשה בצורת מלבן מוארך.
בקצה הכיכר ישנו מבנה שמעל דלתו הימנית נכון לכתיבת שורות אלו מציין שבמקום נמצאת גלריה.
מצד ימין לבניין יורד רחוב צר . זהו רחוב Úvoz אשר בסופו מתחבר לרחוב Nerudova המפורסם ואשר נעשה אותו באחד מהימים הבאים. בנקודת החיבור של הרחובות אשר נמצאת מתחת לארמון Schwarzenberský המפורסם אם נפנה שמאלה נגיע לרחבת הכניסה למצודה. כדאי לזכור את הפרט הזה למי שמעוניין לעשות את רחוב Nerudova בירידה, עליו להגיע לנקודה הזאת ומכאן לרדת את הרחוב שאם עושים אותו הפוך הוא עלייה מתישה.
אלא שפנינו מועדות להמשיך עם רחוב Pohořelec העוקף את הבניין מצידו השמאלי. נעבור אותו ונמשיך עם הרחוב כמה עשרות מטרים עד שנגיע לרחבה גדולה למדי. בצד השמאלי של הרחבה עומד ארמון Černínský הענק המשמש כיום את משרד החוץ הצ'כי. זהו הארמון הגדול ביותר בפראג הבנוי בסגנון רנסנסי+בארוקי. בארמון חלון לכל יום בשנה. סה"כ 365 חלונות.עמודים בסגנון קורינתי לכל אורך 150 מטר של המבנה הענק שלא להאמין עמד נטוש לא מעט שנים ושימש כבית מחסה לחסרי בית, מחנה צבאי, ובמהלך מלחמת העולם השנייה המפקדה הנאצית ישבה בו.
ארמון Černínský
בצמוד לרחוב Pohořelec עומד פסל זיכרון לאדווארד בנש אשר שימש כשר החוץ הראשון של צ'כוסלובקיה עם הקמתה בשנת 1918 עם סיום מלחמת העולם הראשונה. בשנים שקדמו למלחמת העולם השניה בלחץ אנגליה וצרפת נכפו עליו ויתורים לגרמניה ששיאם היה הסכם מינכן. הוא עזב את ארצו לאחר הסכם מינכן, שעל פיו הועבר לשלטון גרמני חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, המיושב בגרמנים. במהלך מלחמת העולם השנייה עמד בראש ממשלה זמנית גולה, שהוכרה ע"י אנגליה. ב-1945 חזר לארצו, והתמנה לנשיאה של צ'כיה. הוא פרש מתפקיד הנשיא כאשר הקומוניסטים תפסו את השלטון בצ'כיה, ומת סמוך מאוד לפרישתו בשנת 1948.
פסל זיכרון לאדווארד בנש
לפני שנתקדם אל מעבר לארמון נסור אל Loretánské náměstí 107 להתרשם מחזית הבניין הציורית.
הסיפור המרכזי שארמון Černínský נקשר אליו הוא סביב יאן מסריק שלאחר מלחמת העולם השנייה שימש בתפקיד שר החוץ של צ'כיה והיה אחד המתנגדים העיקריים לעליית הקומוניזם בארצו. התנגדותו הסתיימה בכך שהוא נמצא מת לבוש בפיג'מה למרגלות הארמון לאחר שנפל אל מותו מאחד החלונות במבנה. הטענה באותם הימים של שנת 1948 הייתה שהוא התאבד. אבל כולם ידעו שהוא קיבל עזרה מסוכני האנ-קה וה דה . לימים מותו קיבל את הכינוי: " ההשלכה השלישית של פראג".
יאן הוא בנו של תומס מסריק שעל שמו קרוי הקיבוץ "כפר מסריק". תומך נלהב בציונות. בימי מלחמת העולם השניה שימש כשר החוץ בממשלה הגולה בלונדון לשם הגיע אחרי הסכם מינכן בו התפטר ממשרתו בהפגנתיות.
לאחר התאבדותו/השלכתו אפילו אשתו "שוכנעה" לטעון שהוא התאבד.בשנת 2004 בחקירה שנערכה במטרה לנסות ולפזר את הערפל סביב התעלומה גילו חוקרי המשטרה סימני ציפורניים בקירות. מסקנתם היתה ברורה-רצח.
ובשנת 2006 אמא של עיתונאי טענה שהכירה באופן אישי את המשליך. ועוד כמה ספיחים "להעשרת" הסיפור הם שמי שנחשד כרוצח חוסל בעצמו עוד בשנת 1948. גם נשיא רומניה בתקופה הקומוניסטית נשמע מודה בעובדה שלפחות 10 מנהיגים ברחבי ארצות הגרורה של רוסיה חוסלו ביניהם היה גם יאן מסריק.
המושג "השלכה מהחלון" Defenestration הפכה להיות מונח פוליטי אשר פירושו: סיום תפקידו של נושא משרה. וסיום תפקידו נעשה בכך שהוא פשוט הועף ללא מירכאות דרך החלון בד"כ אל מותו. אבל כפי שניראה בהמשך סיורינו ברובע –לא תמיד ההשלכות הסתיימו במוות. ומכאן אנו למדים שבהיסטוריה של פראג היו עוד מקרים של השלכות מהחלון.
אגב הצ'כים לא המציאו את השיטה הזאת. אם נחזור לימי התנ"ך איזבל אשת אחאב הושלכה מהחלון.
נלך את 150 המטר לאורך ארמון Černínský ונתרשם מגודלו ומהארכיטקטורה שלו. ונרד ימינה במדרגות אל עבר ה"לורטה". ולרחבה שלפניה הנושאת את השם Loretánské náměst.
זוהי כנסייה בסגנון בארוקי עם חזית פסלים יפה. מגדל פעמונים ובו 27 פעמונים שהובאו מאמסטרדם ובימות הקיץ בכל שעה עגולה יש קונצרט של הפעמונים הללו.
קונצרט הפעמונים בלורטה
ה"לורטה"
המקום הוא סמל לקנאות הממסד הקתולי בצ'כיה ונבנה ע"י משפחת לובקוביץ אשר סמלה מעטר את
המשקוף העליון של דלת הכניסה לכנסייה. הכנסייה הוקמה סביב האגדה שהבית של מריה "הסנטה קאסה" הועבר מנצרת בשלמותו אל העיירה לורטו באיטליה ע"י מלאכים. מכאן נגזר השם לורטה.העתקים שנעשו ממנו נבנו ברחבי אירופה וכאן נמצא אחד מהעותקים הללו שניתן לראותו בחצר המבנה. במקום גם אפשר לראות אוצרות של הכנסייה וגולת הכותרת הוא "השמש של פראג" כלי קודש שהוא מעשה אומנות עם 6500 יהלומים משובצים.
פתוח בשעות 9:00-12:15, 13:00-16:30. יום ב' סגור. הכניסה בתשלום
למי שמעוניין להרחיב את המידע על המקום: כנסיית הלורטה
לאחר שהתרשמנו מהמבנה אם שנכנסנו ואם שלא נמשיך להתקדם ונעבור את מבנה הכנסייה המרשים ונפנה ימינה אל המעבר אשר מתחת לאחד משלוחות הכנסייה וניכנס אל רחוב Kapucínská. נמשיך איתו . נפנה שמאלה עם הרחוב עד שנגיע לשלט של אין כניסה שם נפנה ימינה עדיין עם רחוב Kapucínská. הסמטאות הציוריות הללו לבטח יפעילו את המצלמות שלכם. מראה הסמטאות הצרות ,הבתים המיוחדים והיפים. כל בית עם מראה אחר וארכיטקטורה שונה. נתקדם עד שנגיע אל רחוב Nový Svět הצר שם נפנה ימינה. ברחוב U kasáren נפנה שוב ימינה עד שנגיע חזרה אל רחוב Loretánská.
עם כניסתנו אל רחוב Loretánská מצד שמאל נראה עמוד מסוגנן כפסל ועליו 8 מנורות. זהו עמוד תאורת גז אומנותית שכמותו היו בפראג רבים וכיום נותרו רק 3 עמודים כאלו. את השניים האחרים נפגוש בהמשך מסלולינו.
בעבר הלא כל כך רחוק תאורת הרחובות של פראג הייתה על טהרת מנורות הגז. ועמודים כאלו פיארו את רחובות פראג. נורת הגז הראשונה הודלקה בפראג בשנת 1847 ועם הופעת נורות החשמל הן הלכו ונעלמו.
רק בשנים האחרונות הבינו את הערך שיש לנורות הגז והחלו לשחזר את מה שניתן לשחזר. כאשר ישנה מגמה של החזרת נורות הגז לרחובותיה של העיר.
עמוד תאורת גז
70 מטר מצד ימין במספר 173 עומד בניין צנוע יחסית לארמונות שעוד לפנינו במסלול אבל עם עיצוב מרשים. זהו בית העירייה הישן של העיר Hradcany עוד מהתקופה שכל רובע היווה עיר.משנת 1784 אוחדו רובעי העיר לעיר אחת גדולה ולא היה עוד צורך בבית עירייה. היום הבניין היפה הזה משמש כבית מגורים.העיטורים שעל המבנה נעשו בסגנון סגרפיטו. סגנון שהובא מאיטליה והיה אחד ממאפייני הסגנון הרנסנסי. לימים כיסו את העיטורים הללו במעטה בסגנון בארוקי. העיטורים היפים המקוריים התגלו במקרה במהלך שיפוצים ושוחזרו למראה המקורי שלהם.
אומנות הסגרפיטו מהי?
חזית הבניין מקושטת בסגרפיטו אשר מעניק למבנה שעליו הוא נחרט מראה מרשים מיוחד וציורי. הסגרפיטו הוא שיטה של טיוח חזית הבית במספר שכבות טיח בכמה צבעים שונים ועל ידי חריטה על הטיח, נחשפים השכבות הפנימיות של הטיח ונחשפים צבעי הטיח השונים. בצורה כזאת הקירות מקבלים מראה מרהיב ומיוחד ובפראג נוכל לראות בתים רבים אשר קושטו בשיטה זו, שהובאה אל העיר מאיטליה (איך לא).
פרט מעניין מאוד מאותה התקופה שעל דלת המבנה ישנו פס מתכתי בעל אורך של 59 ס"מ. או בכינוי שלו" האמה של פראג". אמה הכוונה למידת אורך. זאת הייתה מידת אורך ששימשה את הסוחרים שסחרו בכיכר ה- Hradčany. בעיקר את סוחרי הבדים במאה ה-18. באותה התקופה לכל עיר הייתה את המידות שלה לסחר מכר. ורק בשנת 1791 הגדירה האקדמיה הצרפתית את המטר כיחידת מידה ומכאן התפשטה המידה האחידה לעולם כולו.(כמעט) וכל השאר היסטוריה.
נמשיך להתקדם עם הרחוב וכעבור עשרות בודדות של מטרים נעמוד בפתחה של כיכר אשר מצודת פראג נמצאת מצידה השני. רוב המטיילים "רצים" בד"כ אל המצודה ובכך מפספסים כמה מקומות מעניינים. מעניינים יותר בשל הסיפורים הנשזרים בהם מאשר המראה שלהם הגם שהמראה שלהם מרשים למדי.
ממש בפינת הכיכר המלבנית הגדולה כאשר פנינו פונות אל המצודה משמאלינו נמצא ארמון טוסקנה. Toskánský palace ואם נרים את ראשנו לכשנעמוד בכניסה לכיכר ניראה את פסלו של המלאך מיכאל.
פסלו של המלאך מיכאל-Toskánský palace
Toskánský palace הינו מבנה בסגנון בארוק וניבנה בסוף המאה-ה-17 ע"י ז'אן בפטיסט מאתיי.
J. B. Mathey ואת גגו בחזית מעטרים שבעה פסלים מעשה ידיו של פסל הבארוק –
Ferdinand Maximilian Brokoff שאחראי לחלק לא קטן מהפסלים שעל גשר קארל.
Toskánský palace
נתקדם מעט וניכנס אל הכיכר המלבנית הגדולה שיותר נראית כמו רחבה גדולה מאוד.
זאת היא כיכר הראדצ'אני (Hradcanske Namesti) אשר מהווה את הרחבה שלפני הכניסה אל המצודה.
כיכר זו נמצאת ברובע הראדצאני אשר קיבל את שמו מו המצודה Hrad. הכיכר שמרה על חזותה בדיוק רב לאיך שהיא ניראתה עוד מימי הביניים. הכיכר היא חלק חשוב מאוד מרובע Hradčany שהוא הרובע הקטן ביותר ביו הרובעים העתיקים של פראג. בני השכבות הגבוהות ובעיקר בני משפחות אצולה שרצו להיות בקרבת המלכים .השתדלו שגם הארמונות שלהם יהיו בסמיכות לארמון המלך. ככל שהמלך יראה אותם יותר ,כך ההטבות שיקבלו מהמלך ילכו ויגדלו.ולפיכך לאורך כל ההיסטוריה של הכיכר נבנו בה ארמונות לתפארת.
רק שהבנייה התאפשרה רק לאחר שהבתים שאכלסו את הכיכר בעבר נשרפו בשריפה שפרצה במקום
בשנת 1420 במהלך קרבות בין ההוסיטים וצבא הקיסר, בשנת 1541 הם הפכו שוב לאפר במהלך השריפה הגדולה שהתרחשה בעיר. לאחר מכן רוב המגרשים נרכשו על ידי אריסטוקרטים עשירים ומכובדים וע"י הכנסייה, וכך בהדרגה הוחלפו הבתים השרופים בארמונות מרהיבים . סביר גם להניח שמחיר הקרקעות במקום ירד באופן ניכר עקב השרפות.
סביב הכיכר הנאה נראים חמישה מהארמונות שברובע זה: ארמון הארכיבישוף בעל חזית הרוקוקו וארמון שוורצנברג בגוני השחור והלבן של עיצוב הסגרפיטו. בין ארמונות הכיכר גם ארמון שטרנברג ששייך היום לגלריה הלאומית, ובו אוסף תמונות המתמקד בציור האירופי בין המאות ה-14 עד ה-18. כן ניתן לראות את ארמון מרטיניץ ואת שהזכרנו מקודם - ארמון טוסקנה.
הכיכר,גם שימשה כאחד מאתרי הצילום לסרטו של מילוש פורמן "אמדיאוס", משנת 1984.
אם נביט לשמאלנו כאשר פנינו אל המצודה-בפינה עומד Martinický palác. נגש אל המבנה בעל עטורי סגרפיטו מרשימים.
Martinický palác
ארמון מרטיניק מרטינסקי פאלאס בצ'כית הוא אחד מבתי הרנסנס היפים ביותר בפראג. מהמחצית השנייה של המאה ה-16. תחילתו ב-4 בתים גותיים מהמאה ה-14 אשר ניזוקו בשריפה הגדולה בשנת 1541.ואשר על חורבותיהם החל להיבנות הארמון.הבעלים השניים של הארמון היה האדון ג'ירי בוריטה לבית מרטיניק. אשר החל במלאכת שיפוץ בסגנון רנסנסי עם ציורי הסגרפיטו סגנון שלפיו מתארכים את הפאזה הזאת של השיפוצים.לאחר מותו הארמון עבר לידיו של אחיינו ירוסלב Bořita לבית Martinice. בשנת 1618 אותו ירוסלב מכהן כסגן הנציג של הקיסר בפראג וכפי ששמענו לייד ארמון צ'רנין את אשר קרה ליאן מסריק. האדון זוכה לקבל כנפי צניחה. ביום 23 מאי .1618. בקיצור זהו ארמונו של אחד מהמושלכים. ירוסלב שלא נפגע למרבית הפלא, נאלץ לצאת את פראג אפשר לאמר לנוס על חייו-אבל חוזר כעבור 4 שנים ומתחיל לשפץ את הבית ,הפעם בסגנון בארוק מוקדם. מעל לכניסה למבנה נמצא הסמל של משפחות Martinic - שתי חבצלות מים לבנות גדלות עם כוכב הזהב באמצע על רקע אדום.(הצבעים דהו) . הארמון נבנה כהעתק בחצי הגודל של הארמון המלכותי בטירה של פראג. מה שמסמל את כוחו הפוליטי.
הסיפור על ההשלכה של האדון בוריטה מציין למעשה את מה שנקרא: "ההשלכה השנייה של פראג".
הרקע למעשה הוא היריבות הדתית בין הזרמים הקתוליים שיוצגו ע"י הממשל לבין אצילים מהזרם הפרוטסטנטי בבוהמיה.מעשה זה של השלכת נציגי הקיסר היווה את אות הפתיחה למלחמת 30 השנה. שהייתה מלחמה על עקרונות דתיים ואשר כולם נלחמו בכולם. מספרים שבעת ההשלכה נאחז אחד מהמושלכים בקצות אצבעותיו באדן החלון. ופשוט אצבעותיו קוצצו באבחת חרב. למזלם של המושלכים ערמת זבל גדולה שהייתה מתחת לחלון בלמה את נפילתם והם קמו על רגליהם ונסו על נפשם.
ההשלכה הראשונה של פראג התרחשה עוד בשנת 1483. היא התרחשה בבית העירייה הישן של פראג. בהשלכה הזאת הוטלו מהחלון ראש העיר ועוד שבעה ממכובדי העיר. גם השלכה זו הייתה על רקע דתי-העלתו למוקד של יאן הוס. מאמיניו שכונו "הוסיטים" על שמו פרצו לישיבת העירייה והשליכו אותם מחלון בית העירייה. גם כאן המעשה היה אות הפתיחה למהפכה ההוסיטית שהיתה בעלת רקע של השקפות דתיות שונות בין הקתולים להוסיטים שדגלו בעקרונות דומים לאלו הפרוטסטנטים. רק שהם התרחשו 100 שנה קודם לפירסום 95 התזות של מרטין לותר מיסד הזרם הפרוטסטנטי בנצרות.
מ- Martinický palace נתקדם אל מרכז הרחבה ונעמוד ליד עמוד זיכרון של מריה העומד ממש באמצע הרחבה הגדולה.
זהו עמוד של מריה שהוקם כגלעד בשנת 1726 לציון סיום מגיפת הדבר שפקדה את פראג בשנים 1713-1714 באותה התקופה שבה התרחשה המגיפה, היו מתנהלות בכיכר הראדצ'אנסקה תפילות המוניות למען הפסקת המגיפה. ובמקום שבו עמד מזבח התפילה הוקם עמוד הזיכרון הזה של מריה. 10 שנים לקח לסיים את העמוד. ובמהלכם מת פסל הברוק המפורסם פרדיננד מקסמיליאן ברוקוף שיצר גם 9 מפסלי גשר קארל. העמוד הושלם בשנת 1736. הפסל בסגנון הבארוק מורכב מעמוד הנושא את דמותה של מריה ,ובסיס מצולע שמזכיר מזבח. המורכב מ-2 מפלסים הנושאים קדושים שונים. הבולטים בניהם הם סנט ויטוס וסנט יאן מנפומוק.(על האחרון נספר בגשר קארל ליד פסלו המפורסם). כמעט כל הקדושים שמופיעים בפסל אינם מתקשרים לנושא הדבר כלל. סנט אליזבת של תורינגיה, סנט פלוריאן, סנט יאן נפומוק, סנט פיטר, סנט פול, סנט ואצלב (ואצלב), סנט אדלברט (וויטך) וסנט ויטוס.ממש לא מתקשרים בשום צורה לעניין הדבר. היחידי שכן הוא סנט צ'ארלס Borome. שהוא בכלל איטלקי ושווה לשמוע את הסיפור שלו.
האיש היה הארכיבישוף של מילאנו והיה אחד מעמודי התווך של הרפורמציה בכנסייה הקתולית אחר עליית הפרוטסטנטים. רפורמציה שהביאה את סגנון הבארוק לכנסייה.
בתקופה שבה הדבר (המגיפה השחורה) השתולל במילאנו היו כמרים שסירבו לקיים את טקסי ההשכבה לחולים ובורומיאו נילחם בהם בכל תוקף. הוא היה מגיע לבקר את הגוססים והפיח בהם תקווה. הוא היה מגיע יחף ועשה את טקסי ההשכבה בעצמו. נחשב לצנוע מאוד. במהלך המגפה מושל מילאנו וכל מי שיכול ברח מהעיר(מזכיר לכם משהו?) והוא נשאר לתמוך בגוססים. האכיל מכספו עשרות אלפי רעבים ונכנס לחובות. באומנות הנוצרית הוא יופיע לבוש בגלימת הקרדינל, יחף, ועם הקולר סביב צווארו, יד ימינו נותנת את הברכה. כך הוא גם מופיע בפסל הזה.
עמוד הדבר - סנט צ'ארלס Borome
למי שביקר בעיר הולדתו ארונה שלחוף אגם מג'ורה לבטח ראה את הפסל הענק שלו המתנשא לגובה של 23 מטרים.
מאחר והזכרנו את המאפיינים של צ'ארלס בורומיאו אז כמה מילים על מאפיינים(אטריבוטים) נוצרים. לכל קדוש נוצרי יש סמלים אשר מאפיינים אותו. לפי אותם סמלים וסימנים ניתן לדעת מיהו הקדוש ולאיזה תחום הוא משמש כפטרון.
כמה מילים על הדבר.
את המחלה העבירו פרעושים שחיו על עכברושים ועל מכרסמים אחרים הסימפטום העיקרי של המחלה היה אבעבועות שחורות על העור –ומכאן השם "המוות השחור". באירופה החתולים באותה תקופה נחשבו למשרתי השטן-וכך גם לא היה שום גורם טבעי שעזר להפחית את מספר הנשאים של המחלה. המגיפה הכתה באירופה בכמה גלים . כאשר הגל העיקרי הנורא התרחש בין השנים 1346-1361 ובהמשך המאות הבאות בגלים יותר קטנים. אומדן המתים עמד על כ 25-30 מיליון בני אדם. כשליש מאוכלוסיית אירופה של אותם הזמנים. בשיאה של המגיפה הגיעה התמותה לאלפים ביום –במצרים למשל יותר מ-7000 ליום. פירנצה 55000 בני אדם.
המחלה ככל הנראה הגיעה ממרכז אסיה יחד עם הצבא המונגולי שבאותם ימים צר על העיר קאפה בחצי האי קרים. עיר שהוקמה ע"י בני העיר ג'נובה. החיילים המונגולים שמתו באלפיהם, הושלכו אל תוך העיר באמצעות הקטפולטות שלהם(בליסטראות) . ניתן לראות זאת הן כלוחמה פסיכולוגית והן כלוחמה ביולוגית.
והנקודה היהודית.
האשמה נפלה כמובן על היהודים שהואשמו בהרעלת הבארות במטרה להשמיד את העולם הנוצרי. היה קל לקשור את מנהג הטבילה במקווה להרעלת המים. גם העובדה שהדת היהודית היא דת היגיינית גרמה לכך שמספר היהודים שניפגע היה קטן בהשוואה לאוכלוסייה הנוצרית-עובדה שרק הגבירה את קולם של המאמינים באשמת היהודים
ההסתה הביאה למהומות ופרעות ביהודים ,יהודים נשרפו וגורשו ממקומם. גל אנטישמיות זה הוא הגורם העיקרי לכך שהיהודים היגרו בהמוניהם למרכז אירופה ובעיקר לפולין.
עמודי זיכרון כאלו ניתן למצוא בכל עיר שהייתה קיימת באותם הימים. בפראג ובסביבותיה קיימים עמודים נוספים לעניין הדבר. לייד כנסיית סנט מיקולש יש עוד עמוד שכזה. בכיכר העיר העתיקה עמד עמוד שכזה ובשנת 1915 הוא הוסר ובמקומו הוקמה האנדרטה לזכרו של יאן הוס. לאחרונה נשמעים קולות הקוראים להחזיר את העמוד.
ממול לעמוד הדבר עומד אחד מהארמונות היותר מיוחדים של פראג- זהו Schwarzenberský palace- ארמון שוורצנברג.
ארמון שוורצנברג שורזנברסקי פאלאצ' נקרא ע"ש המשפחה העשירה האחרונה שהתגוררה בו. נבנה במאה ה-16 בסגנון הרנסנס-והוא אחד מהיפים בסוגו בפראג. נחשב למבנה הרנסנסי השני בחשיבותו בפראג אחרי ארמון הקיץ של המלכה אנה. או בשמו בלוודרה פאלאצ'. החזית היפה צבועה בצבעי שחור ולבן- היוצרים אשליה כאילו הקירות בנויים מהרבה אבנים בצורה של פירמידה. בחזית בעלת שלושת האגפים הפונה אל הכיכר יש גמלונים מדורגים בשני האגפים כאשר קיר מקושט מחבר ביניהם. למבנה יש חצר פנימית לאירועים טקסיים ,שער מעוטר בסמל המשפחה, והוא מעוטר בציורי סגרפיטו נפלאים אשר יוצרים את האשליה שהזכרנו.
Schwarzenberský palace
כמה מילים על אדריכלות רנסנסית:
תקופת סגנון הרנסאנס באדריכלות התחילה עם תחילת הרנסאנס במאה ה-15 ונמשך עד המאה ה-16 אדריכלות הרנסאנס החלה להתפתח בצפון איטליה ובעיקר סביב העיר פירנצה והתפתחה לשאר חלקי אירופה. הסגנון ניסה לחקות את האדריכלות הקלאסית שלפני ימי הביניים. הסגנון דוגל בהרמוניה בין חלקי הבניין למבנה כולו ולסביבתו כמו גם על מרכזיותו של האדם. עיקר הסגנון מתאפיין באלמנטים שאיפיינו את האדריכלות הרומית עם חידושים שנבעו מהתפתחות הטכנולוגיה ותפיסות תרבותיות וחברתיות של הרנסאנס. אדריכלות הרנסאנס אינה רק אדריכלות של כנסיות כמו הסגנונות שקדמו לה. ניתן למצוא את הסגנון גם במבני ציבור אזרחיים שונים, ארמונות ואף בוילות פרטיות של אצילי התקופה.
בארמון הזה ניתן להבחין במאפיינים של אדריכלות הרנסנס בחלונות הזהים בכל קומה וקומה-הגמלונים המדורגים זהים-הציורים הגיאומטריים על הקירות. אוירה נקייה –פשטות פתיחות שלווה ויציבות. לא מבנה מטורף לגובה –מידת האדם קודמת.בחצר נמצא את אותן קשתות –כל מה שרואים בצד אחד יראה גם בצד השני.
בפנים הארמון התקרות מעוצבות עם פרסקאות נפלאות מהמאה ה-16 הכוללות סצנות קלסיות. התקרות בתוך ארמון שוורצנברג מעוטרים בציורים על בד מתוח על עץ הבנייה. ציורים שנעשו סביב 1580 מתארים סצנות ידועות כמו, החטיפה של הלן מטרויה, כבוש טרויה הבריחה של האיניאדה.
במקור הארמון נבנה עבור הרוזן של פראג לובקוביץ. וגם נקרא בזמנו ארמון לובקוביץ. בהרבה מפות עדיין ניתן לראות את השם שוורצנברסקי פאלצ' לובקוביצ'קי. הארמון נבנה על שרידים של בתים שנשרפו באותה שריפה של 1541 שנשאו שמות כמו הבית עם הדלת האדומה והבית עם החלון הירוק. משפחת לובקוביץ לא נהנתה הרבה זמן מהבית. ב1593 הואשם הרוזן לובקוביץ בבגידה ובהונאת המלך רודולף השני והנכס הוחרם. אגב שיטה ששימשה לעיתים קרובות את השליטים בשביל לנשל ולהחרים רכוש של אחרים."הפקעה על בסיס קבוע".
הבית הועבר לידיים אחרות ולבסוף בתחילת המאה ה18 נרכש ע"י המשפחה הבוורית הבורית העשירה שורצנברג. אשר החזיקה בו עד-1948 ואז הוא הולאם עם עליית הקומוניסטים.
ארמון שוורצנברג שימש כמוזיאון לראשונה בשנת 1910, כאשר המוזיאון הטכני השתמש בבניין עבור תערוכות. משנת 1945 עד 2002 היה הארמון בית המוזיאון להיסטוריה צבאית. בשנת 2007, לאחר שיקום של חמש שנים ארוכות, הבניין נפתח לציבור כמחלקה של הגלריה הלאומית. התערוכות של המוזיאון מכסות את אמנות הרנסנס המאוחר בבוהמיה. פסלים וציורים.
באגףן להיסטוריה צבאית –ווינסקה היסטוריצה מוזיאום. מוצגים כלי נשק אירופאים עתיקים,מדים,דגלים, מסמכים,מדליות.
מילה על תעשיית הנשק הצ'כית הידועה באיכויות שלה.אז המושג PISTOL מקורו בצ'כית פיסטולה. והוא המצאה הוסיטית. וכמובן שזכור למבוגרים שביננו הרובה הצ'כי המיתולוגי שליווה את צה"ל שנים רבות.
קצת אקטואליה לסיום-
בשנת 1948 משפחת שוורצנברג נאלצה לעזוב את צ'כיה היות והיא זוהתה עם ההשפעה הגרמנית והעבר הפיאודלי. קרל שוורצנברג שעמד בראש ועדת הלסינקי הבינלאומית, ונסה לשפר את מצב זכויות האדם במדינות הגוש המזרחי.
שב לפראג אחרי מהפכת הקטיפה. בתחילת 1990 הוא היה יועצו של הנשיא לשעבר האבל. הוא מונה לתפקיד שר החוץ כמועמד עצמאי עבור מפלגת הירוקים בשנת 2006.
אם תרימו את הראש אל גג המבנה תוכלו להבחין בקרני איילים התקועות בגג. זה סימן לכך שמהבניין לכיוון של הקרניים זהו אזור צייד.
על הגג יש גם שעון שמש אבל לא ניתן לראות אותו מהמיקום הנוכחי.
מ- Schwarzenberský palace נמשיך אל הצד השני של הרחבה ונתקרב אל שערי המצודה. בדרכינו נעבור ליד עמוד תאורת גז. זהו העמוד השני מתוך שלושה שנותרו. העמוד הזה כבר עבר שיפוץ רציני וכשהוא הופעל מחדש נערך במקום טקס רב משתתפים.
מעבר לעמוד עומד לו ארמון הארכיבישוף. Archbishop's Palace
Archbishop's Palace
ארמון הארכיבישוף ארצ'יביסקופסקי פאלאצ' המרשים בכיכר הטירה ליד מצודת פראג הוא מקום מושבו של הארכיבישוף של פראג ברציפות מאז המאה ה -16. היא נבנה מחדש פעמים רבות בסגנונות שונים - רנסנס, בארוק ורוקוקו. במיוחד החזית הדקורטיבית אשר תופסת את תשומת הלב. זהו המבנה הקרוב ביותר לטירה והוא ממחיש יותר מכל את הקשר ההדוק בין השלטון האבסבורגי ששלט בצ'כיה יותר מ- 300 שנה לבין הכנסייה הקתולית.
הארמון משמש גם כשגרירות הותיקן בצ'כיה ובד"כ מתנוסס גם דגל הותיקן מעל למבנה. מעון הארכיבשופים ומשרת הארכיבישוף חזרה לפראג בשנת 1561 לאחר 140 שנה שבהם לא היה ארכיבישוף בפראג. הארכיבישוף קונרד ויצ'טה אשר תמך בהוסיטים ועבר לצידם-הודח ע"י האפיפיור-וכך מישרת הארכיבישוף נותרה לא מאויישת למשך אותם 140 שנה. הארמון המקורי נבנה על ידי Florian Griespek, מזכיר לשכת המסחר של צ'כיה ואיש סודו של הקיסר פרדיננד הראשון במחצית הראשונה של המאה ה -16. פרדיננד ה 1 רכש את הארמון בשנת 1561 ונתן אותו לארכיבישוף של פראג Antonin Brousa ומאז הארמון משמש את מגוריו של הארכיבישוף של פראג . הארמון עובר שיפוצים ללא סוף- עד לתקופה של ימינו .אנחנו לא נתעכב עליהם ונעבור לשיפוץ שהביא את המקום לאיך שהוא ניראה עכשיו. מי שביצע את השיפוץ הזה שהיה מסיבי במיוחד הוא הארכיבישוף פריצ'ובסקי אשר שיפץ בסגנון הרוקוקו . סגנון השולט עד היום. הפרופורציות של הגובה והרוחב של המבנה שונו ע"י הוספת קיר של חלונות מכל צד. והחזית עוטרה בסגנון קישוטי רוקוקו. גם פנים הארמון עבר שיפוץ גדול ועיצוב מחודש בסגנון הרוקוקו.אותו ארכיבישוף רוכש אוסף נדיר של שטיחים אשר נקבעים במסגרת מוזהבת. אלה עבודות של הצייר הצרפתי פרנסואה Desportes . אוסף זה של 8 שטיחים יקרי ערך. הוצג בתערוכה בפאריז תחת השם הודו החדשה. ואשר מציגים נופים עם צמחייה טרופית אקזוטית , אנשים רבים ובעלי חיים. רק בוינה ופראג ניתן למצוא את האוסף הזה מושלם . ואוסף זה מעטר לא פחות ולא יותר מאשר את אולם האכילה. פריצ'ובסקי מרהט את החדרים ברהיטים מסוגננים של אותה התקופה, פנים הארמון הוא יוצא דופן.במראה שלו המרהיב. יש הרבה גילופי עץ, נברשות יפהפיות, ריהוט עכשווי, והרבה זכוכית ופורצלן יקרי ערך. ואין יותר ברור מי הדמות הדומיננטית בארמון- הסמל בחזית אשר מראה לנו את אותו השיפוץ שעשה פריצ'ובסקי.
בסמל אשר בחזית אנו רואים את הכובע של הארכיבישופ פריצ'ובסקי ואת סממני הסמל המשפחתי –ראשיהם של 3 ברבורים.
הארמון פתוח לקהל יום אחד בשנה- החל ביום שלפני יום שישי הטוב.
עכשיו כדאי לחכות לשעה 12:00. בשעה זו מתבצעת החלפת משמרות של השומרים בשערי המצודה. טקס זה מתקיים כל שעה עגולה אבל ב12:00 זהו טקס מורחב הכולל תזמורת הניצבת בחלונות של הקומה הראשונה ברחבת הכניסה למצודה. כמו כן מתבצע מסדר מרשים של חיילי המשמר הלבושים במדי שרד אשר עוצבו בשבילם על ידי מי שעיצב את התלבושות לסרט אמדאוס. את הזמנת העצוב יזם וצלב האבל נשיא צ'כיה הראשון אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה ומי שהנהיג את מהפיכת הקטיפה.(נרחיב בשלב מאוחר יותר במסלולינו)
הכניסה למצודת פראג
אם לפני או אחרי הטקס-לא נוותר על תצפית על העיר פראג מקצה הרחבה. מהמקום נשקף הנוף היפה ביותר של העיר. בסמוך עומד גם פסלו של תומס מסריק (אביו של יאן מסריק).
כמה מילים על תומס מסריק לפני שניגש לתצפית.
נחשב בראשונה ל-אבי האומה הצ'כית. השקפותיו היוו את אבן היסוד של הרפובליקה הדמוקרטית של צ'כיה.
ובהיבט הציוני הוא היה תומך נילהב בציונות ובעם היהודי. בתום מלחמת העולם ה-1 התמנה לנשיא ונבחר 3 פעמים: 1920,1927,1934.מסריק פרש ב1935 בגלל בריאות לקויה.
ביקר בארץ. על שמו קיבוץ כפר מסריק שנוסד ע"י גרעין עולים מצ'כיה. הוא נלחם בכל תופעת אנטישמיות שצצה
לכשמת בשנת 1937 אירוני היה לשמוע שלמזלו לא ראה את "הסכם מינכן", סמל להתרפסותם של מדינות המערב בראשותו של צ'מברלין בפני היטלר, ש"מכרו" את ציכוסלובקיה סביב סיפוח חבל הסודטים שהיה בתחומה, ולא ראה את כיבוש מדינתו האהובה ע"י הנאצים במלחה"ע ה-2.
החל מ1990, מיד עם סילוק הקומוניזם מצ'כיה וחזרתה להיות דמוקרטיה חופשית, מעניקים בצ'כיה את "אות מסריק" כאות הוקרה על תרומה יוצאת דופן בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם.
ניגש אל המעקה שבקצה הרחבה ונצפה על העיר.קל להבין למה קוראים לפראג עיר אלף המגדלים.
לדעתי זו נקודת התצפית היפה ביותר של פראג.
הנוף הנשקף ממצודת פראג
לאחר שנהנה מהתצפית נפנה אל הדובדבן שבקצפת-מצודת פראג.
מפת המסלול ממצודת פראג ועד לכיכר מאלוסטרנסקה
מצודת פראג
הטיטאנים - שער הכניסה למצודה
מצודת פראג Pražský hrad-היא ללא ספק ה-אתר של פראג בהא הידיעה.והיא ממלאת במלוא הדרה את קו הרקיע של פראג. היא נחשבת לערש הולדתה של פראג. מדי שנה מבקרים במצודה כחמישה מיליוני מבקרים. ושלל האטרקציות התיירותיות הופכות אותה לאתר חובה לכל מי שמבקר בעיר. לפי ספר השיאים של גינס זוהי המצודה העתיקה הגדולה ביותר בעולם. אורכה 570 מטר רוחבה הממוצע 128 מטר והיא משתרעת על פני 73 דונם. אם ניקח את המתחם הכולל של מבנים וכנסיות שהשתייכו בעבר למצודה-נקבל שטח של 380 דונם נוספים. הסיור במצודה סובב סביב 3 חצרות .
מכיוון שלא חסרים אתרים עם הסברים על המצודה לא נלאה אתכם כאן עם עוד חומר.
הטוב ביותר הוא בעת הסיור במצודה לקחת מכשיר שמע עם הסברים. לראות ולשמוע במקום. מצורפות תמונות ממקומות שונים במצודה.
פנים המצודה
מצ"ב לינקים על המצודה:
מצודת פראג 1
מצודת פראג 2
לא לוותר על סמטת הזהב. ותנסו לירות עם רובה החיצים. חוויה נחמדה. ילדים אוהבים אותה.
ולא , לא גרו במקום גמדים למרות הגודל הזעיר של הבתים שכדי שהאנשים יצליחו לחיות בנוחות כלשהיא בבתים בגודל הזה הם בנויים ב-2 קומות כאשר כל פריט מקומו מתוכנן היטב. גם פרנץ קפקא גר בבית מספר 22 אצל אחותו.
לקחת בחשבון כ-3 שעות של סיור במצודה.
לכשנצא מהמצודה ממש לכשנעבור את עמדות הזקיפים ביציאה מהמצודה ישנה נקודת תצפית טובה על רובע
ה-Malá Strana. האתר הבולט הם -Valdštejnská zahrada-גני ולדשטיין. עם הקיר השחור.
Valdštejnská zahrada-גני ולדשטיין
מנקודה זו יש גם תצפית יפה אל עבר גשר קארל.
נרד את הדרך היורדת מהטירה עד שנגיע לרחוב Pod Bruskou וניפנה ימינה. ניתקדם עד שנגיע לרחוב Valdštejnská וניפנה ימינה. זה הרחוב שמוביל אל גני ולדשטיין. הכניסה לגנים המרהיבים היא חינם. סגור בחורף.
• Hours: Apr.–May and Oct., weekdays 7:30–6, weekends 10–6;
• June–Sept., weekdays 7:30–7, weekends 10–7.
ולדשטיין היה אציל שעשה את הונו בכך שהביס את יריביו הקתוליים ולמעשה ירש את רכושם הרב. הארמון האדיר שבנה התחרה אפילו במקום מושבו של הקיסר פרדיננד. זה היה לו לרועץ היות ויריביו הצליחו להסית את הקיסר נגדו והאחרון שלח מחסלים בשנת 1634.
בכל הפאר הזה אלברט פון ולנשטיין בילה רק 12 חודשים . בשנת 1648 כל הפאר שהושקע בבניין כולל פסלים מרהיבים נשדד ע"י השוודים שכבשו את העיר .הארמון נשאר בבעלות משפחת ולדשטיין עד 1945. ב 1945 הארמון הולאם ע"י הממשלה הצ 'כוסלובקית . כיום הוא משמש כמקום מושבו של הסנאט של הרפובליקה הצ 'כית.
לכשנצא מגני הארמון נמשיך עם רחוב Valdštejnská ובהמשך הוא יהפוך לרחוב Tomášská. במספר 4 להרים את הראש. זהו בית עם פסל מרשים של צבי עם צייד. את הפסל יצר הפסל פרדיננד מקסמיליאן ברוקוף מעמוד הדבר ומגשר קארל.
בעבר לא היו מספרים לבתים וכדי לשייך בית למיקום שלו, כל בית היה מייחד את עצמו או בצורה מיוחדת או ע"י סמל שהיה בחזיתו. בתים נשאו שמות כמו: בית צבי הזהב. בית חד הקרן. הבית עם הגביע הזהוב. בית שלושת הכינורות. בית השמש ועוד.
כל מי שיכל להרשות לעצמו התהדר ביצירת פאר של פסלים ידועי שם כמו בעלי הבית הנוכחי בזמנם.
לכשנגיע לקצה הרחוב מצד ימין נראה את הכפה הירקרקה של Chrám Svatého Mikuláše כנסיית סט ניקולאס אשר ברובע מאלה סטרנה. וכן יש 2 כאלו בפראג השנייה נמצאת בככר העיר העתיקה. איך שנפנה ימינה נגיע לפינה הצפון מזרחית של כיכר Malostranské náměstí. שבה יש גם תחנות של הטראם
12, 20 ,22, 57. אם נמשיך לעלות אחרי שפנינו לימין נוכל לטייל ברחוב Nerudova המפורסם היורד מטירת פראג ואשר שימש את המלכים במסע התהלוכה שנערך ביום המלכתם.
ניתן כמובן לרדת את הרחוב אם יורדים מהטירה לכאן. הרחוב משמש את מעונם של מספר שגרירויות אירופיות וניתן לראות את דגלי המדינות מתנופפים ברחוב. אישית ראיתי רחובות יותר מעניינים בפראג כך שאם אין כוח וזמן לעשות אותו -לא נורא.
בכל אופן נקיף את גוש הבניינים כדי להגיע לרחבת הכניסה של כנסיית סט ניקולאס. הבנוייה בסגנון בארוקי.
כאן ניראה את עמוד הזיכרון אשר נמצא במקום.
כנסיית סט ניקולאס אשר ברובע מאלה סטרנה נחשבת לכנסיית הבארוק המפורסמת בפראג עם מבנה בעל איכויות של תכנון אדריכלי בארוקי מהשורה הראשונה. מבנה אשר נבנה במשך 100 שנה ועליו שקדו לכל אורך התקופה משפחה של מומחים לאדריכלות בסגנון הבארוק . אב בן והחתן של הבן.
כאן המקום לתת כמה נקודות עזר ל-מהו סגנון אדריכלות/אומנות בארוקי.(קצה קצהו של המזלג)
סגנון הבארוק נוסר לאחר התפצלות הכנסייה הפרוטסטנטית מהזרם הקתולי. תגובת הכנסייה הקתולית הייתה שיש להחזיר את המאמינים אל חיק הקתוליות בכל מחיר. (להחזיר עטרה לישנה-מזכיר משהו?) הביטוי לכך והניסיון ל"שווק" את הכנסייה הקתולית הוא כמובן דרך האמצעי והמשאב הכי זמין שיש לה והם הכנסיות.
הדרך למימוש- פנייה ישירה לחושים , לרגשות, ולדמיון. המטרה היא להקסים להדהים ולהפתיע.
לפסלים הוסיפו אלמנטים של עושר-זהב יהלומים שיש ואמצעים יקרים אחרים. הכול הפך להיות דרמטי עם משחקים של אור וצל להגברת המסתוריות של האלוהים. המבנים תוכננו בצורה א-סימטרית עם שיפועים אלכסונים מבנים אליפטיים קמורים וקעורים. הכול תוכנן בצורה כזאת לכשהמאמין ייכנס לכנסייה הוא יוכה בתדהמה מגדולתו של האלוהים-מכוחה של הכנסייה.
אגב- אחד האחראים לכך הוא מיודענו צ'רלס בורומיאו מעמוד הדבר. זוכרים?.
בציור מאפיין מאוד בולט של סגנון בארוקי הוא ציור עם כ"כ הרבה צל עד שלפעמים חושבים שהצבעים שלו השתבשו בשל גילו המתקדם של הציור.
בכנסייה עצמה יש אורגן עם למעלה מ-4000 צינורות, ואפילו מוצרט ניגן על אורגן זה בעת שהותו בפראג.
במקום נערכים קונצרטים והאקוסטיקה באולם היא –מדהימה.
זהו מסלול מס 1המוצע ליום הראשון בפראג. מי שיכול כמובן מוזמן להמשיך עם מסלול 2.
למי שמעוניין יש את האפשרות לחזור למלוננו עם התחבורה הציבורית שיוצאת מכיכר Malostranské náměstí. קווים 12 20 22 57.