מסלול מס 5+6  
        הדרך האמאלפיטנית - Costiera Amalfitana

יום מספר 5: דרך אמלפי
הקטע הבא שאתם הולכים לעשות יהיה אחד מהמסלולים היפים ביותר שטיילתם בהם. התנאי לכך הוא שמזג האוויר יהיה נאה ולא יהיו שמים אפורים. שמים אפורים עדיין יהיה יפה אבל לא יוציא לכם מהפה את הוואוו.
והיה והגעתם לאזור העיר אמאלפי בשעות הבוקר והאובך הרב לא פינה את מקומו. או שמעונן בצורה כזאת שנראה שהעננים באיזה שלב יעזבו את המקום המתינו עם העלייה לראוולו לשעות אחר הצהריים המוקדמות או אפילו מאוחר יותר בתקווה שהעננות תמשיך בדרכה. אנחנו עשינו ככה והרווחנו בגדול.
הכביש של החוף האמאלפיטני Costiera Amalfitana הוא כביש מדהים מצד אחד הנופים המרהיבים, אבל מתיש ומעצבן בהיבט של התנועה עליו, האיטית עד מאוד איטית. אם תצליחו להימנע מסופי שבוע עדיף. אם מול ההימנעות עומד מזג אוויר אפורורי ביום אחר אז לכו לעמוד בפקקים. שווה כל דקה של פקק.
אם אנחנו לוקחים את מיקום המלון שלנו B&B Maria Grazia כנקודת ההתחלה למסלול נתחיל בדרך לא שגרתית בשביל להגיע אל הדרך האמאלפיטנית. במקום לרדת אל הכביש הראשי נטפס ונעבור אל הצד השני של חצי האי סורנטו דרך ההר. כבישים צרים בצורה יוצאת דופן. אבל דרך מקסימה ומיוחדת העוברת גם באזורים חקלאיים וממספר מקומות נשקף נופו של מפרץ נאפולי והר הווזוב בראשו.
מצ"ב לינק לדרך מהמלון ועד לפוזיטאנו כפי שמופיעה בגוגל מפס
יש כמה דרכים לעשות את קטע הכביש בין 2 נקודות הקצה שלו Piano di Sorrento בצד המערבי והעיר הגדולה של האזור- סלרנו.
הראשונה - היא לעשות את קטע הדרך ביום אחד את כולו או את חלקו בהתאם למשך הזמן שאתם מתכננים. יש לא מעט מטיילים שזה מה שהם מקדישים לקטע הדרך הזה.
השנייה- היא לחלק את קטע הדרך ל 2 או 3 קטעים ולעשות בכל יום קטע. אם אתם נשארים באותו המלון כבסיס עליכם לחזור אל הדרך ולהמשיך אותה בקטע השני או השלישי. אם אתם רוצים טיול כוכב ולינה במקום אחד יהיה קצת לא נוח לעבור לכיוון פומפיי או נאפולי ועדיף לקחת נקודה מרכזית לכול היעדים שאתם רוצים להגיע אליהם. כדוגמת המלון שמומלץ כאן מהצד השני של חצי האי.
השלישית-  יש שבוחרים את הלינה "על הדרך" עצמה באחד מהמלונות הרבים שנמצאים לאורך הדרך ולאורך קו החוף ובדרך כלל עלותם יקרה הרבה יותר מהמלונות הנמצאים במרחק גדול יותר מקו החוף, אבל בהיבט של ה - Costiera Amalfitana לישון "על הדרך" זה המצב האידיאלי.  במצב הזה אין את הלחץ לחזור למלון מרוחק. אם בוחרים לישון כאן "על הדרך" ההמלצה היא לא לוותר על מלון עם נוף לים. אי אפשר להסביר את העוצמה של המראות עד שלא נמצאים במקום. לא בטוח שבכלל יבוא לכם לצאת מהמלון.
הרביעית – לעשות את ה- Costiera Amalfitana ולהמשיך בכלל לדרומו של המגף האיטלקי לכיוון עיר המקדשים היוונית פאסטום Paestum ואף דרומה יותר לסיציליה. זה מתאים למי שעושה מסלול שיש בו יותר ימי טיול.
המסלול שלפניכם הוא לפי האפשרות השלישית. לעשות את האזור ב-2-3 ימים. קטע הדרך חולק ל-2 קטעים בשביל להספיק לעשות ולבקר במקומות העיקריים שיש למסלול להציע לנו ובנחת. המלון שבמסלול נמצא על הדרך בצורה כזאת שאליו נגיע בסופו של היום הראשון של המסלול על ה- Costiera Amalfitana.
אחרי שתעברו את Piano di Sorrento והכביש יתחיל להתפתל על קו המצוק יש לאורך הדרך מפעם לפעם מפרצי חנייה קטנים ובכמות די קטנה. בחלק מהמפרצים הללו יש תושבים מקומיים אשר מוכרים בד"כ קצת פרות וירקות, לימונדה. העגלות שלהם מקושטות עם מחרוזות של עגבניות שרי,שום, ופלפל חריף. הפרי העיקרי הם ללא ספק הלימונים האדירים אשר מפרסמים את דרום איטליה בלימונצ'לו המפורסם.

העיירה הראשונה בדרכנו היא העיירה פוזיטאנו שנחשבת ליפה ביותר על הדרך. מה שהפך את כפר הדייגים בעברו הרחוק לעיר מתויירת ממוסחרת  עמוסה בתיירים ויקרה להחריד. עוד גורם לא ידידותי לתייר המזדמן זאת אפשרות להחנות את הרכב וללכת לטייל. פשוט אין אפשרות שכזאת. מה שכן יש אלו מספר חניות פרטיות אשר מנצלות את המצב וגובות מחיר מופקע עבור כל שעה שתחנו במקום. כבר לפני שתגיעו אל הכניסה לכביש היחידי שנכנס לתוך המקום תוכלו לראות את מאות המכוניות החונות בצידי הדרך במרחקים עצומים מהעיר עצמה.
בעיר עובר כביש חד סיטרי אחד שאליו נכנסים בכניסה לעיר. הכביש יורד ומתפתל לאורכו חונות מכוניות בד"כ של תושבי העיר. אל תתפלאו לראות מספר מכוניות גדול אשר הצד שלהן "מיושר". זאת אופנה במקום.
כאמור אם רוצים לעצור ולטייל בעיר האפשרות היחידה לחנות היא בחניות הממוסחרות שהוזכרו כאן. כל חנייה אחרת היא עניין של מזל.
החנייה הכי קרובה לחלק התחתון של העיר היא Di Gennaro Bartolomeo - Parcheggio Centrale הנקודה שבמפה המצ"ב
 יש לפני עוד חנייה כך שתקוו שלא תצטרכו להמשיך ולנסוע. כמעט ואין אפשרות לסטות מהכביש ולתת למכוניות שאחריכם לעקוף אתכם אז כדאי להיות ערניים וממוקדי מטרה.
מהחנייה ניאלץ לרדת כמה מאות מטר כדי להגיע לאזור המעניין של העיר והוא החלק התחתון הנושק לקו המים.
אפשרות נוספת ונחמדה היא בכלל להגיע בשייט אל העיר. שייט שכזה אפשר לקחת כמעט מכל הערים לאורך הדרך האמאלפיטנית. ההגעה מכיוון הים בשעת השקיעה אם יש שייט שכזה היא מדהימה. בתי פוזיטאנו עם צבעי הפסטל שלהם בשעת השקיעה נצבעים בצבעי הכתום מה שנותן אפקט נפלא ותמונות נפלאות עוד יותר.
כל הצבעים מתערבבים כשאתם צועדים ברחובות הצרים או בעצם רחוב אחד. חנויות הקרמיקה לצד חנויות הלימונצ'לו לצד מסעדות שבא לשבת בעל אחת כזאת עם נוף של ים כחול או בתים עתיקים וציוריים. הכול מתערבב ביופי שמפצה על ההשקעה בלמצוא חנייה.

פוזיטאנו היא עיר לטייל בה ברחובות או בחוף הים. למעט הכנסייה היפה עם הגג שאופייני לכנסיות באזור הזה אין מקומות לבקר בהם והמקומות היחידים לבקר בהם הם גלריות וחנויות מעניינות.
כמה מהנקודות היפות של פוזיטאנו שאם החלטתם לטייל כאן אזי כדאי להגיע אליהן.
1-  Fornillo זהו חוף הים המערבי בפוזיאטנו. יש 3 חופים וזהו החוף העמוס פחות. אפשר להגיע אליו או בירידה של כמה מאות מדרגות או בהליכה מהצד השני של העיר(מכיוון החוף השני)
2-  Spiaggia Grandeזהו החוף השני המרכזי ב-ה הידיעה של העיר ונחשב למרכז העניינים של המקום. לכאן מגיעות ויוצאות הספינות מהשיוטים השונים. ניתן לשוט מכאן גם לקאפרי ולמקומות אחרים לאורך החוף. חוף יפהפה עם נופים וגם סלעים לרוב. מים צלולים.
3- חוף נוסף ומקסים הוא Bagni d'Arienzo רק שבשבילו תצטרכו או לנסות להגיע עם טקסי ימי או לנסוע עם אוטובוס ולרדת אל החוף. זאת כי לא תמצאו חנייה בסביבה.
4-  Emporio della Ceramica חנות לקרמיקה. מרוחקת מהחנייה ובדרך היוצאת מהעיר.
5 -    Chiesa di Santa Maria Assunta e Cripta Medievaleהכנסייה של העיר.
6 - Art & Craft Gallery חנות ציורים ואמנות.
 
לפוזיטאנו כדאי לחזור שוב לקראת השקיעה לצפייה על הבתים כאשר השמש השוקעת מאירה עליהם. גם בלילה אורות העיר ובתיה על המדרונות יכולים לשמש ולמלא לכם כמה תמונות יפות באלבום.

​

ממשיכים במסלול שלנו.
יעדנו הבא הוא חוף הים המקסים Marina di Praia שאליו כבר ניתן להגיע קרוב. החנייה תעלה לכם כמו ברחוב אומנם 3.5 יורו לשעה אבל זה לא כמו העלות בפוזיטאנו.  כאן גם אפשר ליהנות מחוף ים מקסים הסגור על ידי צוקים מתנשאים משני צידיו. סירות עוגנות במפרץ הקטן או זרוקות לאורך הסמטה במקום. כמה מסעדות וטיילת יפה לאורך קו המים כמעט, שבהמשכה יש מסעדה מדהימה Il Pirata Restaurant שאפשר לשבת ולאכול  בה. המסעדה יושבת על הטיילת הקטנה שמובילה מהמפרץ וממשיכה הלאה לאורך החוף הסלעי. המיקום שלה נפלא ואם אתם יכולים או רוצים, נפלא לשבת פה בערב/בלילה לארוחה לצד הים. רק שתהיה לפניכם החלטה לא קלה. פוזיטאנו בשקיעה או Il Pirata Restaurant.
האמת שרק מהמחשבה על החנייה היה לנו ברור מה אנחנו נבחר-Il Pirata Restaurant.
מסעדה נוספת במקום שבה מומלצת הפסטה המקומית היא -  Bar Mare Petit Restaurant גם המסעדה Trattoria Da Armandino עם אווירה פשוטה של מקום פשוט היא נחמדה ואוכל טוב.

Fiordo di Furore הוא מעין פיורד העובר מתחת לגשר. החוף והמראות של המקום יפים ושווים עצירה. הבעייה שאין איפה להחנות את הרכב ומי שכן מעז להחנות על הכביש הראשי מסתכן בגרירת רכבו על ידי הרשויות שלא נדבר על הקנס הלא כל כך צנוע שיקבל לקינוח. אם כן רוצים להגיע למקום אין ברירה אלא להחנות הרכב בחנייה באחת העיירות הסמוכות ולהגיע למקום עם אוטובוס. כך תהיו משוחררים מדאגות. בלילות נוהגים להגיע לגשר דייגים המורידים חכות למים מגובה לא קטן. אפילו לעצור ולהסתכל עליהם אי אפשר.
אחד האפשרויות הנפלאות שעומדות בפניכם היא להגיע למקום עם שייט היוצא מפוזיטאנו ובעלות לא מטורפת. במהלכו תגיעו לכמה מהיעדים שהוזכרו/יוזכרו בפרק.
מצ"ב לינק לחברה המבצעת. שימו לב שלא מתבצע בכל ימות השבוע.

בהמשך הדרך נגיע אל Grotta dello Smeraldo או בתרגום- מערת האיזמרגד. במקום יש חנייה בתשלום ומהחנייה מוביל שביל היורד כברת דרך.  אחרי שמשלמים כניסה מעלית תוריד אתכם לקו המים. משם תעלו על רפסודה עם מושבים שתיקח אתכם לתוך המערה הימית המזכירה את המערה הכחולה. יש הטוענים שהמערה הזאת יותר יפה. אני לא משוכנע בזה. בכל אופן מים צלולים וצבעים מדהימים איזמרגד ירקרק וכחול. הכול בתנאי אחד שבחוץ יש אור שמש ולא עננים. אם יש עננים אפשר לוותר. המראה לא ממש אטרקטיבי.
במקום גם מסעדה מומלצת עם נוף של הים La Conca Azzurra וכמו כן בצידו השני של הכביש בהמשך הדרך יש את Piccadilly Ceramiche- חנות לקרמיקה בגודל עצום עם כלים מרהיבים. לא חייבים לקנות אבל אל תוותרו על סיבוב במקום.
התחנה הבאה היא העיר שעל שמה נקראת כול הדרך הזאת- Amalfi. באזור הזה מומלץ לקחת מלון ל-2 הלילות הבאים בשביל להפיק את המרב מהאזור הזה אשר בשנת 1997 הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
העיר הקטנה הזאת לא עושה את הרושם האמיתי על מה שהייתה בעברה הרחוק. בין המאות ה-9 ל-13 אמאלפי שלטה על האזור בו אנו מטיילים כאשר בחלק מהשנים ובעיקר סביב השנה ה-1000 הייתה מעצמה ימית בעלת עוצמה רבה ששלטה בחלק ממימי הים התיכון. כמו הרבה ממלכות ומעצמות היא נכבשה ונהרסה ונבנתה וחוזר חלילה. בשנת 1343 במהלכה של אחת המאות הלא מוצלחות להיסטוריה של המין האנושי רעידת אדמה שהרימה גלי צונאמי החריבו את העיר ולמעשה מאותו הרגע המקום דעך. המאה ה-14 נחשבת למאה עם המכות הקשות ביותר שהמין האנושי ספג ובראשן מגפת הדבר 1346-1353 שפרצה 3 שנים אחרי רעידת האדמה ונשאה את השם המגפה השחורה ואשר הייתה אחראית למוות של בין שליש למחצית תושבי אירופה של אותם הזמנים.
רעידת אדמה זו שהתחוללה ב-25 לנובמבר 1343 הייתה אחראית להרס של מרבית הנמלים בחוף האמאלפיטני כולל חלקה התחתון של העיר אמאלפי. מאותה רעידת אדמה העיר הפסיקה להוות גורם משמעותי כלשהו באזור למעשה עד שהתיירות המתפתחת בעולם ובאיטליה בעיקר העלתה את אמאלפי ממעמקי השכחה אל אחד מיעדי התיירות הנחשקים ביותר בעולם כולו.
מלון מומלץ באזור אמאלפי
את היום הזה אנחנו מסיימים או בטיול ברחובות אמאלפי או בהגעה לשקיעה ולטייל בלילה בפוזיטאנו או באחת מהמסעדות אשר נמצאות ב- Marina di Praia.

יום מספר 6: דרך אמלפי
 את היום אנחנו מתחילים במגרש החנייה של העיר היות ולעיר עצמה כמעט ואי אפשר להיכנס. יש כמה מגרשי חנייה שמחייבים קצת הליכה היות ומרוחקים ממרכז העניינים אלא אם תמצאו במזל חנייה קרובה יותר. ושימו לב שהחנייה בתשלום. פקחי העיר עובדים במרץ על רישום הדוחות שמהווים מקור הכנסה יפה לקופת העיר.
החנייה על המזח: Lattari Mountains Regional Park, Piazzale dei Protontini, 84011 Amalfi SA, .
החנייה בהמשך הדרך: LUNA ROSSA PARCHEGGIO יש מעבר תת קרקעי היוצא בתוך העיר.

מפת מיקום 2 החניות
 
אם חניתם על המזח אזי מהחנייה נתקדם אל עבר מרכז העיר או ליתר דיוק Piazza Duomo המרשימה אשר נמצאת לרגלי המדרגות המטפסות אל הדואומו המרשים בכל קנה מידה שמהווה את הגאווה העיקרית של העיר.
המעבר מהצד של הים אל העיר מתבצע במעין מעבר מקורה החוצה את הכביש הראשי בצורה מסוכנת ביותר. אתם תראו זאת גם בעת הנהיגה כשתגיעו למקום ופתאום יצוץ לכם הולך רגל בכאלו משום מקום. אז כאשר תנסו לזכור היטב את השורה הזאת הן כנהג והן כהולך רגל.
איך שתעברו את המעבר הזה אתם נכנסים אל Piazza Duomo ואל הדואומו המפורסם שלנ ואל מזרקת הקדוש המקומי של העיר Fontana di Sant'Andrea.
  Sant'Andrea נחשב לאחד מהקדושים הנחשבים ביותר של הנצרות. אחד הסמלים הבולטים שלו הוא האות או הצורה X. זאת היות והוא הומת או נצלב על קורות עץ שהוצלבו בצורה הזאת.

הוא מוכר יותר בשם : St. Andrew the Apostle ולפי המסורת שרידים שלו נמצאים בקתדרלה המקומית. מה שמעצים אצל הנוצרים את קדושתה.רק לידיעה יש עוד כמה מקומות אשר טוענים להימצאות שרידים של הקדוש בתחומן בינהם ביוון בסקוטלנד ואפילו בורשה. גם הדגל של סקוטלנד הוא בצורת ה-X עליו צלבו את הקדוש Sant'Andrea.
סביב ההילה הזאת נבנתה במקום קתדרלה בסגנון המושפע חזק מהתרבות המוסלמית. כניסה בתשלום ואם עד כה נמנעתם מלבקר בקתדרלות תנסו לא לוותר על ביקור בקתדרלה המקומית.
בצמוד לדואמו עומד עוד מבנה השייך לכנסייה עם ארכיטקטורה מעניינת זהו המנזר  Chiostro del Paradiso הבנוי גם הוא בסגנון מורי ואשר נבנה במאה ה-13.

לכשנצא מהדאומו ומהמנזר נכנס אל רחובה הראשי של אמאלפי Via Duca Mansone המטפס במתינות לאזור הקצת יותר גבוה של העיירה בהמשכו משנה את שמו והופך לרחוב- Via Lorenzo D'Amalfi וכמובן שכעבור עשרות בודדות של מטרים השם שוב ישתנה הפעם ל- Via Pietro Capuano. הנה הגענו אל Piazza della Spirito Santo מקום נחמד למנוחת קפה קלה בטרם נמשיך ברחוב Via Cardinale Marino del Giudice. לא טעיתם זה אותו הרחוב עם שם חדש.נשאר לנו רק עוד שם אחד Via delle Cartiere איתו נגיע ליעדנו והוא המוזיאון לייצור נייר- Museo Della Carta.
עד לכיכר ילוו את המסלול חנויות לרוב. מהכיכר מספר החנויות קטן כך שאם כל העניין שלכם מסכם בלראות את החנויות שבמקום או שאתם מוגבלים בזמן אתם יכולים לבוב על עקבותיכם ולחזור אל החנייה שלכם.
הנייר שהומצא ע"י הסינים ונשאיר את סיפור הגילוי למקום עצמו שיישאר לכם משהו מעניין. הטכנולוגיה של ייצור הנייר הובאה לכאן מסין ואמאלפי נחשבת למקום הראשון באירופה שבו התחילה תעשיית הנייר. תחנות קמח הוסבו לתחנות לייצור נייר. עקב השימוש בכוח המים לסיבוב כל המכונות הקשורות לתהליך הייצור וכמובן הצורך במים לתהליך עצמו.
בשיא הייצור עבדו במקום  הנקרא Valle dei Mulini 16 תחנות לייצור הנייר. Valle dei Mulini הוא גם יעד מועדף למסלול רגלי שנחשב לאחד מהמסלולים הרגליים היפים של האזור.

במוזיאון אחרי התשלום לכניסה תעברו במספר תחנות אשר היו אחראיות לתהליך הייצור. המכונות עדיין עובדות אבל מפעילים אותן "בקמצנות" כדי שימשיכו "לחיות" כמה שיותר. במקום גם חנות מזכרות המוכרת דיו בצבעים שונים, עטי ציפורן, נייר בייצור מקומי וערכות שלמות. לא כל כך זול אבל בהחלט מושך את העין. שווה להגיע למקום ולראות את המכונות, התעלות בהן זרמו המים, לראות את התהליך ולשמוע הסיפורים. התחנות עבדו במקום עד שנת 1954 שבה התרחש שיטפון אדיר אשר החריב את רוב התחנות ומתוך 16 תחנות נשארו רק 3 תחנות שיכלו לעבוד.
לנייר שיוצר במקום קראו בשם הדי משעשע "bambagina". הוא נחשב לנייר עבה ומשובח אשר אומנים שהחשיבו את עצמם דאגו להשתמש בו. נייר זה גם שימש להזמנות של חתונות וכרטיסי ביקור של מי שרצה להראות שיש לו והרבה (כסף כמובן)
אם נמשיך עם הרחוב לתוך העמק נגיע כעבור כ-300 מטר ל-2 אתרים. הראשון הוא מוזיאון לחפצים ישנים סטייל שוק הפשפשים. Museo La Valle dei Mulini. ואת חוות גידול הלימונים ACETO, Via Delle Cartiere, 59. במקום נערכים סיורים הקשורים בגדול הלימון המקומי "sfusato amalfitano", אשר בדרך כלל גודלו הרבה יותר גדול מהלימונים שאנחנו מכירים. קליפה בשרנית ועבה הרבה יותר מקליפה של פמלה . יש לימונים אשר יכולים להגיע לגודל עצום אפילו של ראש אדם. בכל מקום כמעט תראו איך מגדלים את עצי הלימון. דואגים להגן עליהם עם רשתות ולגדל אותן על טרסות. אין סוף של טרסות לגידול הלימונים. אצלנו בארץ המקביל הוא עץ הזית.  מהלימון או יותר נכון מקליפתו מכינים את המשקה הלאומי של דרום איטליה - הלימונצ'לו.
לינק לבדיקת הסיורים במקום

 

מכאן אפשר לחזור למרכז העיר או לטפס באין ספור מדרגות אל Agricola Fore Porta. מסעדה בחווה חקלאית אשר ניתן לעצור בה להתרעננות למי שעושה מסלול רגלי הנושא את השם : Valle delle Ferriere”.
מכיכר Piazza della Spirito Santo ועד לכיכר אשר לפני הדואומו יש חנויות לרוב. עיקר החנויות עוסקות בלימונצ'לו,קרמיקה, יש שמוכרות את הנייר ודיו לציורים, כמובן חנויות שימכרו שקיות עם כל מיני סוגים של פסטות.

 

 
הוא חוף אמאלפי מפורסם לייצור שלה ליקר לימונצ'לו והאזור הוא מטפח ידוע של לימונים. השם הנכון הוא "sfusato amalfitano", והם בדרך כלל ארוכים ולפחות פי שניים בגודל לימונים אחרים, עם עור עבה ומקומט ובשר מתוק ועסיסי ללא פיפס רבים. זה נפוץ לראות לימונים גדל בגנים מדורגים לאורך כל חוף אמאלפי בין פברואר לאוקטובר. אמלפי היא גם יצרנית ידועה של נייר עבה בעבודת יד אשר נקרא "במבגיה". הוא מיוצא למדינות אירופאיות רבות לאמריקה שימש בכל רחבי איטליה עבור הזמנות לחתונה, כרטיסי ביקור וכתיבה אלגנטית. העיתון הוא בעל איכות גבוהה והשתמש בו אמנים כמו ג'וזפה לאונה, שתיאר זאת: "יש עולם שלם שהנייר של אמלפי מעורר, ואמן שרגיש להצעת המקומות האלה מודע לכך שהוא ייחודי ומלהיבה ".
באמאלפי מתקיימים מספר אירועים המביאים כמות אדירה של מבקרים. 25-27 ביוני ובתאריך 30 בנובמבר יחגגו את חגו של פטרון העיר הקדוש אדנראה. בתאריך 31 באוגוסט חוגגים את ערב ראש השנה הביזנטית. שאגב ממש קרוב לראש השנה בלוח היהודי.
האירוע השלישי הוא הרגטטה ההיסטורית (יום ראשון הראשון בחודש יוני), שבמהלכה מתקיימת תחרות חתירה מסורתית בין ארבעת הרפובליקות הימיות ההיסטוריות האיטלקיות המרכזיות: אמלפי, גנואה, פיזה וונציה. אירוע זה מתארח על ידי עיר אחרת בכל שנה, כך שזה מגיע לאמלפי אחת לארבע שנים.
עכשיו בואו נבין מה קורה אם אתם באזור בתאריכים הללו. פקקים אינסופיים ועמידה של שעות על הכבישים. כך שאני לא ממש בטוח האם כדאי.
חזרנו אל הרכב ואנחנו נמצאים בשעות הצהריים המתקדמות. זה הזמן המתאים לטפס אל אחד מהשיאים של היום והיא העיירה ראוולו.
יוצאים את אמאלפי בכיוון מזרח על כביש החוף עוברים את Atrani  היפה ובצומת הראשונה של Castiglione
 מבצעים סיבוב חד שמאלה לפי השילוט אל ראוולו הנמצאת במרחק של 5 ק"מ.
אתם עולים לפי המפה המצ"ב
לאורך הדרך יש כמה מקומות די צרים והתנועה מווסתת על ידי רמזור המאפשר תנועה רק בכיוון אחד לסירוגין.
קחו בחשבון שהצומת הזה עשוי להיות עמוס מאוד. בפאתי ראוולו יש מינהרה אבל אתם פונים ימינה לכיוון מרכז ראוולו. שימו לב שיש תמרורי ZTL אבל הם מיועדים לאוטובוסים וקראוונים. אם אתם עם קראוון אתם צריכים לאתר חנייה מתאימה. הכביש ממשיך לטפס ובצומת הבאה אתם לוקחים את הצד הימני לפי השילוט אל החנייה שהיא החנייה הטובה ביותר שתמצאו בראוולו. גם אם היא תהיה מלאה שווה לחכות קצת תנעת המטיילים היא גדולה ותוך כמה דקות סביר שיתפנה לכם מקום רק צריך להיות ערניים ואפילו שמישהו ירד מהרכב כדי " לשריין" מקום שייקח לכם זמן להגיע אליו.
מהחנייה נעלה במדרגות אל כיכר העיר אשר בה בתי קפה נעימים הדואומו של העיר וממנה הולכים אל היעדים המרכזיים שלשמם באים רוב המבקרים את המקום. החנויות ברחובות בסך הכול אלו אותן החנויות שראינו בכל אחת מהערים באזור כולו. אנחנו שואפים לעשות במקום 3 אתרים אשר בסך הכול הם דומים והמוטיב המרכזי של שלושתם הם הנופים המדהימים שיצליחו להוציא מפיכם וואוו.
אנחנו מדברים על : Panorama Costiera Amalfitana שזה בעצם נקודת תצפית מהרחוב הנמצא לא רחוק מהרחבה של כיכר העיר והדואומו שלה.
Villa Rufolo המדהימה עם הגנים המרהיבים והנופים המאוד מיוחדים שלה.
Villa Cimbrone המדהימה גם היא. גם היא עם גנים ופסלים לרוב.
את התצפית הפנורמית על הנוף נשאיר לסוף היות ויתכן כי תשבעו ממראות הנופים שתראו מהוילות וגם והיות והוילות פתוחות עד שעה 19:30. או עד השקיעה.
מצ"ב לינק למסלול בראוולו
אם אנחנו עושים את 2 הווילות וזאת ההמלצה כדאי להתחיל עם Villa Cimbrone המרוחקת מהמרכז ויש ללכת אליה כברת דרך של 650 מטר בתוך סמטאות צרות וציוריות המטפסות אל הווילה. אחרי שנעבור את השער היפה ונשלם אנחנו נכנסים למקום שכאשר תגיעו למרפסת הנמצאת בקצה המרוחק של הגן. אין ספק שהמראות הללו שיתגלו לעינכם יהיו עוצרי נשימה. הווילה ממש ענקית וייקח לכם לפחות שעה וחצי לתור את כולה בהליכה רגועה. פסלים, פרחים, דשאים, שבילים מטופחים, ומעל הכול הים הכחול הנשקף מלמטה.
7 יורו דמי כניסה בשביל להיות בגן עדן.

בשביל להגיע לגן עדן השני תחזרו את כל הדרך עד לכיכר ותפנו ימינה. גם כאן תשלמו עוד 7 יורו דמי כניסה ותוכלו ליהנות ממקום מדהים. לטעמי Villa Rufolo שבגודלה היא יותר קטנה אבל המיקום שלה הנופים הנשקפים ממנה והגנים שלה הם פשוט יוצאי דופן והשילוב הזה של כל הגורמים יחד הוא שילוב מנצח.

אין מה לעסוק במקום שכזה בהיסטוריה של המקום ומאיפה הגיע הפסל הזה או האחר. כאן צריכים פשוט להשתמש בעיניים. הנה מקום שללא היסוס גם כעבור שנה חזרתי אליו בשמחה וההנאה הייתה כמעט כמו הפעם הראשונה.

אם אתם לחוצים בזמן והולכים להיכנס לווילה אחת ללא היסוס תיכנסו אל Villa Rufolo. אבל תזכרו היטב שההמלצה החמה היא לבקר בשתי הווילות.

הנקודה השלישית להגיע אליה היא הפנורמה שממנה נשקף כיוון אחר של קו החוף.
בגמר הביקור בראוולו אם המלון שלנו נמצא באזור אנחנו יכולים לנסוע אל....נכון Marina di Praia לארוחת ערב על קו המים.

השימוש בכל המידע שמופיע כאן ובמסלולים המתוארים בהמשך הוא על אחריות המטייל בלבד.